אוטיזם ומערכת החינוך- עד גיל 3

עד גיל 3 מסגרות החינוך הן תחת האחריות של משרד הרווחה ולכן, בכדי להירשם למסגרות אלו יש

לפנות למחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריכם ולבקש הכרה של היחידה לטיפול באדם עם

אוטיזם במשרד הרווחה.

מעונות יום שיקומיים-תקשורתיים

מיועד לפעוטות עם מוגבלות, חלקם יעודיים לפעוטות עם אוטיזם ובחלקם יש גם ילדים עם בעיות התפתחותיות אחרות. במעונות אלו יש צוות גדול יחסית ומספר קטן של 7-9 ילדים. במעון בדרך כלל יש גננת שהתמקצעה בחינוך מיוחד וצוות רב-תחומי שמיומן בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים. בתחילת השנה הצוות אמור לבדוק את היכולות והמצב ההתפתחותי של כל ילד ולבנות לו/לה תוכנית טיפול אישית. תכנית זו נקבעת במשותף על ידי צוות הגן ואנשי מקצוע בתחומי קלינאות התקשורת, פסיכולוגיה התפתחותית, ריפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה ועוד. במעונות אלו הילדים אמורים לקבל טיפול וליווי פרא-רפואי הממומן על ידי משרד הבריאות וקופת החולים כולל קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, הדרכה וליווי הורים ועוד. על פי חוק מעונות יום שיקומיים מכסת טיפול זו עומדת על 14 שעות שבועיות.

על סוגי הטיפולים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד טיפולים פרא-רפואיים.

מעונות שונים פועלים על פי שיטות טיפול שונות כגון טיפולים התנהגותיים וטיפולים התפתחותיים.

אלוטף

הינה רשת מעונות יום שיקומיים-תקשורתיים המיועדים לפעוטות שאובחנו עם אוטיזם ומופעלים על ידי

אלו”ט. על האלוטף מפקחים משרדי הרווחה והבריאות. עוד על אלוטף באתר אלו"ט.

שילוב במעון יום רגיל עם סיוע סמך מקצועי (סייעת)

אלטרנטיבה נוספת הינה שילוב במעון יום רגיל בליווי של סייעת. שילוב ילדים עם אוטיזם במעון רגיל מאפשר לילד לחוות אינטראקציות עם ילדים אחרים שאין להם אוטיזם. הסייעת המלווה את הפעוט אמורה להשתלב בצוות המעון אך להיות צמודה לפעוט ולתווך עבורו את האינטראקציות עם הילדים האחרים והצוות במעון. הסייעת אמורה לעזור לגשר על פערי התקשרות שיש לפעוט ותוך כדי כך לחזק את יכולות התקשורת שלו עם הסובבים.

חשוב לדעת! שילוב במעון יום רגיל מצריך מהורי הפעוט להיות יותר מעורבים בניהול הטיפול בפעוט שכן במעון רגיל הילד אינו מקבל טיפולים פרא-רפאויים כחלק משגרת היום במעון ויש לדאוג לתאם בין הצוות במעון ובין המטפלים האחרים (כגון קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק) שמטפלים בילד מחוץ למעון.