השוואה בין ילדים עם אוטיזם שנשלחו למסגרות חינוך מיוחד ולחינוך רגיל

מחקר של מיכל אילן ושות'

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, ניתנת להורים לילדם עם אוטיזם האפשרות לבחור כבר בשלב מוקדם את המסגרת החינוכית אליה ישוייך ילדם. חלק מן ההורים שולחים את ילדיהם למסגרות חינוך מיוחד בעוד שחלק מעדיפים לשלבם במעונות ובגני ילדים רגילים לרוב בלווי סייע/ת. לכל מסגרת חינוכית היתרונות והחסרונות שלה, וההבדל בין המסגרות החינוכיות השונות מתבטא בין השאר באוכלוסיית הילדים השונה בכל אחת מן המסגרות, ובאופי הטיפולים וההתערבויות השונות אותן מציעה המסגרת. כיום, לא קיימים קריטריונים או הנחיות מדוייקות הקובעות לאיזו מסגרת חינוכית ישלח הילד, והבחירה נעשית בעיקר על סמך החלטת ההורים. באופן מפתיע, וובשונה ממחקרים על טיפולים והתערבויות,עד היום כמעט ולא נערכו מחקרים המנסים לברר- האם יש לסוג אחד של מסגרת חינוכית עדיפות על פני המסגרת אחרת?

הדוקטורנית וקלינאית התקשורת מיכל אילן, מהמרכז הלאומי לחקר אוטיזם החליטה לגייס את מאגר המידע הלאומי כדי לענות בדיוק על השאלה הזו. מיכל אספה נתונים על 242 ילדים משתי קבוצות גיל: ילדים בגילאי מעון בני 1-3 שנים וילדים בגילאי גן, בני 3-5 שנים. בכל קבוצת גיל מיכל השוותה את הילדים שהושמו בחינוך מיוחד לילדים שהושמו בחינוך רגיל. מלבד זאת, מיכל גם בדקה את חומרת האוטיזם, את רמתו הקוגנטיבית ואת השכלת ההורים, של כל אחד מהילדים במחקר.

תוצאות המחקר המפתיעות, הראו כי קיימים הבדלים זניחים בלבד בין הילדים הלומדים במסגרות חינוך מיוחד והילדים הלומדים במסגרות רגילות, בשתי קבוצות הגיל. בשתי הקבוצות נראה שילדים שהושמו בגנים ציבוריים התאפיינו ביכולת קוגנטיבית גבוהה במעט, ובהורים בעלי שנות לימוד רבות יותר, בהשוואה ללילדים שהושמו בחינוך המיוחד. עם זאת, לא נמצאו הבדלים ברמת הסימפטומים האוטיסטים של הילדים. משמעות התוצאות היא שלא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הפרופילים של ילדים המושמים במסגרות חינוך מיוחד, ובין ילדים המושמים במסגרות חינוך רגילות. 

תוצאות המחקר מועררות מחשבה במיוחד לאור חשיבותם הידועה של טיפול והתערבות מוקדמת לקידומם של ילדים על הרצף האוטיסטי. אולי הגיע הזמן שנעבוד על ניסוח המלצות מבוססות מחקר על המסגרת החינוכית המתאימה לכל ילד על-פי יכולתיו ואופי ההפרעה שלו?