מחקר הפרעות שינה

Boy with Teddy Bear

כ 40 עד 80 אחוז מהילדים המאובחנים עם אוטיזם סובלים מהפרעות שינה, לעומת 20 עד 40 אחוז מהילדים באוכלוסיה הכללית. תסמינים של הפרעות שינה כוללים זמן הירדמות ממושך, משך שינה קצר ופרקי ערות ארוכים במהלך הלילה. הפרעות השינה פוגעות לא רק בתפקודו היומיומי של הילד באיכות החיים של ההורים. במרכז הלאומי לחקר אוטיזם נחקרים בשנים האחרונות היבטים שונים של הפרעות השינה, ונבדקות שיטות חדשות לניתור וטיפול בהפרעות שינה בילדים עם אוטיזם.

אחד האפיקים המחקריים החשובים בתחום הפרעות השינה  הוא הבנת הקשר בין הפרעות שינה ובין סימפטומים של רגישות סנסורית אצל ילדים עם אוטיזם. מחקר שנערך ב-2018 על-ידי חוקרים מהמרכז הלאומי לחקר אוטיזם, הצביע על-כך שהפרעות שינה קשורות באופן ספציפי ואולי אף מתפתחות בעקבות רגישות סנסורית למגע. במחקר, שנשען על דיווח הורים של 69 ילדים עם אוטיזם ו-62 ילדים בעלי התפתחות רגילה, החוקרים מצאו כי מתוך כלל הריגשויות הסנסוריות, ילדים שהראו רגישת סנסורית למגע היו בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לסבול גם מהפרעות שינה. החוקרים הציעו כי התוצאות עשויות להעיד על כך שחרדה או עוררות גבוהה כתוצאה מרגישות יתר למגע עשויה להיות גורם חשוב בהיווצרות או בהחרפה של הפרעות השינה אצל חלק מהילדים. חשיבותם של מחקרים כאלה, היא ביכולתם להסביר קשרים בין סימפטומים שונים הקיימים בתתי קבוצות של ילדים עם אוטיזם (למשל אלו הרגישים למגע ובעלי קשיי שינה). מחקרים אלו ממקדים את המחקר לפיתוח טכניקות אבחון וטיפולים ספציפיים עבור תתי קבוצות של ילדים עם קשיים שונים.

אחת הבעיות איתן מתמודדים רופאים וקלינאיים המנסים לטפל בהפרעות שינה בילדים, הוא הקושי באבחון ואפיון מדויק של הפרעות השינה. כיום, המידע אודות הפרעות השינה מתקבל מדיווח ההורים ונאסף באמצעות שאלונים. החסרון בשיטת איסוף מידע זו, הוא שדיווח ההורים עלול לשקף תמונה חלקית בלבד של הבעיה איתה מתמודד הילד. כך לדוגמה, ייתכן שההורה אינו מודע באופן מלא למספר הפעמים שהילד מתעורר באמצע הלילה. לכן, במחקר נוסף שנערך בימים אלה במרכז הלאומי לחקר אוטזים, חוקרים מתאמצים למצוא דרכים חדשות ומדוייקות יותר לאבחן הפרעות שינה בקרב ילדים על הרצף. לשם כך, החוקרים נעזרים בחיישני דופק ותנועה הנמצאים על "צמיד חכם" שמנתר את איכות השינה של הילד, את דפוס פעילותו הגופנית, ואת השפעתם זה על זה. במחקר, שבו השתתפו עד כה כ-50 משפחות לילדים עם אוטיזם, חיישן Fitbit מוצמד בעזרת מדבקה לחלקה העליון של ידו של הילד למשך 5 ימים. בתקופת זמן זו,  החיישן עוקב אחר איכות השינה של הילד במהלך הלילה ואחר רמת פעילותו הגופנית במהלך היום. 

מתוצאות שנאספו עד כה עולה כי ילדים עם שינויים גדולים בקצב הלב במהלך היום, כנראה כתוצאה מבעיות בויסות, ישנו פחות שעות במהלך הלילה. ממצא זה עולה בקנה אחד עם עדויות רבות לקשר שבין היפר-אקטיביות ובין הפרעות שינה. 

Group Discussion

אפיק מחקרי נוסף שבו עוסקים חוקרים מהמהרכז הלאומי לחקר אוטיזם הוא בחינה של שיטות טיפול והתערבויות להתמודדות עם הפרעות שינה בקרב ילדים עם אוטיזם. במחקר שנערך בימים אלה, בו משתתפים הורים של ילדים עם אוטיזם בגילאי 2.5- 5.5,  נבחנת יעילותה של תוכנית בה מלמדים את ההורים כיצד לפעול בכדי לצמצם את בעיות השינה של הילד. ההתערבות כוללת שתי סדנאות, מילוי שאלונים והצמדת חיישן לזרועו של הילד במשך 5 לילות לפני ואחרי הטיפול. בסדנאות, ההורים לומדים להתייחס למרכיבים קריטיים בתהליך ההרדמה (למשל, הטמפרטורה בחדר, מי ההורה המרדים את הילד ועוד) כמו גם רכישת טכניקה שמאפשרת לילד ללמוד להרדים את עצמו במקום להיות תלוי בנוכחות ההורים. ההתערבות נמשכת 8 שבועות ומתוצאות מעודדות שהקבלו במחקר עד כה נראה כי השיפור בהפרעות השינה מתחיל עוד במהלך ההתערבות.

לקריאה נוספת ולצפיה בסרטון על על דרכי התמודדות עם הפרעות שינה לחצו כאן

2019_03_26_026.jpg