אבחנה מוקדמת של אוטיזם וכניסה לטיפול בגיל צעיר מאוד חשובים להצלחת הטיפולים הקיימים. לכן כדאי לשים לב לסימנים מוקדמים שמעידים על סיכון לאוטיזם ולא להסס בפניה לרופא בשביל להתחיל את תהליך האבחון. את הסימנים המוקדמים אפשר לחלק לשתי קבוצות: תקשורת חברתית והתנהגויות מוזרות.

​

סימנים של קשיים בתקשורת חברתית

• ילדים שנוטים פחות להתעניין באנשים סביבם ולא משתפים אחרים בפעילויותיהם. בניגוד לילדים בהתפתחות רגילה, הם ממעטים לתת חפצים להורים, אינם מראים חפצים להורים, ממעטים לנופף שלום, למחוא כפיים, או להצביע על חפצים.

• ילדים עם עיכוב בהתפתחות הדיבור כולל ילדים שכבר בגיל צעיר לא ממלמלים ולא מנסים לתקשר באמצעות קולם.

• ילדים שממעטים ליצור קשר עין, לא מסתכלים על פנים של אחרים, ולא מחייכים לסובבים אותם.

• ילדים שלא מגיבים כשקוראים להם וקשה לתפוס את תשומת ליבם.

• ילדים שלא מראים הנאה ממשחק משותף עם אחרים ומעדיפים לשחק לבד.

• ילדים שלא "עושים הצגות" ואינם מחקים פעולות של הסובבים אותם.

• ילדים שהתחילו לדבר במילים בודדות והפסיקו.

• ילדים שלא משחקים במשחקים דימיוניים עם בובות ועצמים אחרים (למשל לעשות "הלו" עם עצם כאילו הוא טלפון).

​​

סימנים להתנהגויות מוזרות וחזרתיות

• ילדים המשמיעים רעשים או צלילים "מוזרים" באופן שלעיתים חוזר על עצמו שוב ושוב.

• תנועות ידיים שחוזרות על עצמם כגון ניפנופים, סיבובים, תיפוף הזזת אצבעות בצורות מוזרות.

• מחשק חזרתי עם צעצוע כגון סיבוב גלגל של מכונית או הזזת צעצוע קדימה אחורה ללא הפסקה.

• ניעות קדימה אחורה עם הגוף, סיבוב במעגלים, הליכה על קצות האצבעות באופן מוגזם וקבוע.  

• טקסים שחוזרים על עצמם כגון סידור והעמדת כל הצעצועים בשורה והקפדה על סדר מאוד ספציפי.

• הפעלה מוזרה של החושים כמו למשל הרחה וטעימה אובססיבית של חפצים או ניסיון להביט דרך צידי העין.

• רגישות יתר או התעניינות יוצאת דופן בצלילים, טקסטורות, מגע של חפצים מסויימים.

• התנגדות לשינויים בשגרת היום-יום וקשיים להסתגל לשינויים באופן כללי.

• חזרה על מילים או ביטויים בצורה אוטומטית בלי קשר למשמעות (אקולליה)