תרפיה באמנות

הטיפול באומנות נועד לבסס אמצעי תקשורת וביטוי שאינו מילולי. מבוסס על ההנחה שהחומר, הצבע והצורה יכולים לשמש כמתווכים וכיוצרי קשר בין האדם הלוקה באוטיזם ובין המטפל. עבודה בחומרים שונים יכולה לספק גירויים תחושתיים, לדוגמה השימוש בצבע שאפשר להשפריץ אותו או למרוח אותו עם הידיים. בנוסף, חוויית היצירה עצמה גורמת להנאה ולתחושת מסוגלות שמגבירה א המוטיבציה להשתתף ולהשתדל במסגרת הטיפול. בנוסף, היצירה חושפת לעיתים מסרים סימבוליים שמאפשרים להבין לעומק דברים מעולמו הפנימי של המטופל שלא מסוגל להעביר את אותם מסרים במילים.

​

תרפיה במוזיקה

טיפול במוזיקה מבוסס על ההנחה שאפשר להשתמש במוזיקה כדי לבנות מערכת יחסים בין המטפל למטופל הלוקה באוטיזם. בחלק מהמקרים לילדים עם אוטיזם יש רגישות ומשיכה יוצאת דופן למוזיקה, וערוץ זה עשוי להתאים להם במיוחד. מוזיקה היא דרך שימושית ליצירת אינטראקציה חברתית ולפיתוח יכולות מוטוריות, הרגעת החושים, שמירה על קצב, מודעות עצמית, ומודעות לאחרים. 

​

במהלך הטיפול, המטפל לרוב בוחר באילו כלים להשתמש בהתאם לצרכים של המטופל כולל כלי הקשה, כלי נגינה או שירה. כל צד מפיק קולות או מנגינה כלשהי והצד השני מגיב באמצעות הכלים שברשותו. נמצא בעבר ששירים שחוזרים על עצמם כמו מנטרה קבועה מאוד מרגיעים א המאובחנים על הקשת האוטיסטית ולכן טיפול במוזיקה שכזו יכולה להרגיע ולהקל ברגעי חרדה.

​

תרפיה במוזיקה מועילה מאוד גם במסגרת התהליך לעידוד דיבור. נמצא במחקרים שחלק מהילדים על הספקטרום מצליחים לשיר לפני שהם מדברים באופן מלא. בעקבות הקשיים שהם חווים בדיבור עצמו לפעמים קל להם יותר לחקות שירה שבנויה ממבנים חזרתיים מאשר לדבר. בנוסף, שירה ומוזיקה מאפשרים לילדים ללמוד כללים של הבעה רגשית ואינטונציה מתאימה לדיבור במצבים רגשיים שונים.