מיומנויות תקשורת

מיכל אילן, קלינאית תקשורת

המרכז הלאומי לחקר אוטיזם

טניה ניצן, קלינאית תקשורת

המרכז הלאומי לחקר אוטיזם

כדאי לנצל את השהות בבית לשיפור יכולות התקשורת של הילד במהלך עבודות יצירה ופעילויות יום יומיות

לדוגמא, כשעושים עם הילד עבודות יצירה, ניתן לעבוד לפי העקרונות שמתוארים בספר המצוין "לשיחה דרושים שניים" מאת איילה מנולסון, בגישת שלושת הל': לאפשר, להתאים עצמינו ולהוסיף.

לאפשר: נתחיל את הפעילות בהצגת החומרים. שימו לרגע בצד את הרעיונות שלכם לגבי הדברים שניתן ליצור או לצייר, ותהיו כל כולכם עם הילד. תעצרו להתבונן במה שהילד עושה, ותצטרפו אליו, בלי לתת הוראות. לדוגמא: אם הילד מתחיל לקשקש, נוכל לחקות את מה שהוא עושה. ניתן לילד להוביל את הפעילות. דרך החיקוי, והפרשנות שלנו של מה שהילדים מנסים לומר לנו, אנחנו מראים לילדים שאנחנו איתם. כשאנחנו עוצרים וממתינים בסבלנות (ולא לפחד מהשקט ומההמתנה), אנחנו מעודדים אותם ליזום פעילות משותפת בתורות.

להתאים את עצמינו: אחרי שהילד התנסה בפעילות ומכיר את חומרי היצירה, ניתן לעודד יוזמות של הילד על ידי יצירת מצבים שמחייבים פנייה של הילד אלינו, לדוגמא: ניתן לילד עפרון\צבע אחד בכל פעם, ניתן לו עיפרון לא מחודד, נניח חומרים נוספים בטווח הראייה של הילד, אך מחוץ להישג יד,

נהדק חזק את המכסה של הדבק. כך ניצור הזדמנויות בהן הילד יצטרך לתקשר את רצונותיו.

להוסיף: נתבונן במה שהילד יוצר ונוסיף מידע שפתי. כך הילד יבין שאנחנו מתעניינים במה שהוא עושה ונוכל להרחיב את אוצר המילים שלו. לדוגמא, עבור ילדים שנמצאים בשלב רכישת השפה, אם הילד מצייר קו ועוד קו, נוכל לתמלל ולומר "עוד" בכל פעם שהילד מצייר עוד קו. חשוב מאוד להשתמש במילה הזו כמובן בהרבה הקשרים תקשורתיים משמעותיים. אם לדוגמא הילד צייר קו, אפשר לצייר כמוהו, ולהוסיף גם בלון ולומר "הנה בלון. בלון עף למעלה", על מנת לחשוף את הילד למילה "למעלה" לדוגמא. גם את המילה הזו נחשוף בהמשך בעוד הקשרים משמעותיים "למעלה במדרגות", "ציפור עפה למעלה".

דגשים כלליים:

  • במהלך הפעילויות נימנע מלתת הוראות ("בוא נצייר חתול"), אלא נשאל שאלות פתוחות כמו "הנה צבעים, מה אפשר לעשות איתם?". נמנע מלשאול משאלות "בוחנות" שאנחנו כבר יודעים את התשובות עליהם (כמו "איזה צבע זה?" "איזה צורה זו?") שאלות אלו לא מקדמות את השיחה.

  • אם הילד מספר לנו מה הוא צייר, לדוגמא, "כלב", נוכל לשאול אותו שאלות כמו "לאן הכלב הולך?" ולאפשר לילד להמשיך את הציור בהתאם לשאלות. לדוגמא, אם הילד עונה שהכלב הולך לגן, אפשר לצייר את הגן, "מה יש בגן?" (נדנדה, קוביות, וכו'..)

  • אחרי שהילד סיים ליצור, כדאי להתגאות ביצירה ולתלות אותה, לדוגמא על המקרר, כדי שיראו אותה וידברו עליה. כך אנחנו מעבירים לילד מסר שאנחנו גאים בהישגיו. כשהילד שומע אחרים משבחים את עבודתו, אנחנו תורמים לבניית הדימוי העצמי שלו וכך נפתחות הזדמנויות לתקשורת נוספת.

  • הכי חשוב - תחוו עם הילדים את הרגע, תהיו איתם, ותתקדמו איתם בקצב שלהם. תהנו מהיצירה, ותוסיפו אתגרים כשהילד בשל ומוכן לכך.

פעילויות יום יומיות

בנוסף, ניתן לנצל גם סיטואציות יום יומיות כגון ארוחות, הכנת אוכל, סידור החדר, ועוד לשיפור יכולות התקשורת, תוך שילוב כל בני הבית.

לדוגמא, במהלך ארוחה אפשר לתת לאחד הילדים או המבוגרים "תפקיד ספציפי" של מגיש האוכל כך שכולם צריכים לבקש ממנו את חלקי הארוחה. לחילופין ניתן להחליט שמסדרים את המשחקים בסדר מסויים, למשל לפי צבעים. כך ניתן לפתח יכולות שפתיות ולעודד תקשורת סביב הפעילות.

במידה והילד ו/או  הבוגר משתמש בתקשורת תומכת או חליפית רצוי להכין עבורו לוח מתאים. ניתן להכין בבית לוחות בעזרת טושים ודפים או בטאבלטים בעזרת תוכנות שונות, חלקן חינמיות וחלקן בתשלום.

השהות בבית היא גם זמן מצויין לתרגל מיומנויות שיחה שונות בניהן: הצטרפות לשיח, הרחבת נושא השיח, העלאת נושא שיח חדש, תורות, ועוד. מומלץ ליזום שיחות במהלך היום בזמנים שונים (למשל בזמן ארוחות, באמבטיה ובמשחק חופשי) ואז לתרגל עם הילד את המיומנויות הללו.

זכרו שחזרה ותרגול תוך הכללת המיומנויות לסיטואציות שונות מאפשרים למידה משמעותית.

brothers.png