מצבים פסיכיאטריים המתקיימים במקביל לאוטיזם, מעמידים אנשים על הרצף בסיכון מוגבר לפגיעה עצמית

ידוע כי אנשים עם אוטיזם נמצאים בקבוצת סיכון לפגיעה עצמית מכוונת ולמוות בשל אקט אובדני, אולם מחקר חדש מראה כי הסיבה לסיכון המוגבר בקרב קבוצה זו, נובע ממצבים נפשיים של תחלואה כפולה (קו-מורבידיות) עם הפרעות כמו חרדה, סכיזופרניה ודיכאון, ולא בשל סינדרום האוטיזם בפני עצמו. נתון עצוב נוסף שעולה מן המחקר הוא שעבור אנשים עם אוטיזם, עם וללא אבחנות פסיכיאטריות נוספות, יש סיכון מוגבר למוות בטרם עת מסיבות טבעיות.

ממצאים אלה מדגישים את החשיבות הרבה באיתור ואבחון של הפרעות פסיכיאטריות ותחלואה כפולה בקרב אנשים על הרצף האוטיסטי. מעבר לכך, מאחר שמצבים רפואיים הקשורים לאוטיזם עשויים לגרום למוות בטרם עת, למידה על נטיות גנטיות מולדות וקבלת טיפול מתאים, עשויה לסייע בהצלת חיים.

מחקרי עבר הראו כי אנשים עם אוטיזם אכן נוטים למות בטרם עת בהשוואה לבני גילם, וכי הם נמצאים גם בסיכון גבוה יותר למות כתוצאה מאקט אובדני, אולם עד היום לא היה ברור האם אוטיזם בפני עצמו, או מצב רפואי המתרחש בד-בבד, עומד מאוחרי התופעה. מטרתו של המחקר החדש הייתה לפרק לגורמים את תופעת המוות המוקדם בקרב אנשים על הספקטרום ולהבין מהן הסיבות והגורמים השונים שבגינן אנו עדים לתופעה זו.

לצורך המחקר החדש, החוקרים הסתמכו על רישומים לאומיים בפינלנד כדי לזהות 4,695 אנשים עם אוטיזם  שנולדו בין השנים 1987-2005. החוקרים השוו כל אחד מהנבדקים לארבעה אנשים שונים ללא אוטיזם. ההשוואה הייתה לאנשים בני גילו של הנבדק, מאותו המין ושאפילו נולדו באותה עונת שנה ובאותו מקום כמו הנבדק. וכתוצאה מכך הושוותה קבוצת האוטיזם לקבוצת ביקורת בת 18,450 נבדקים ללא אוטיזם. לאחר מכן, החוקרים בחנו את רשומות השחרור הארציות מבית החולים, על-מנת לזהות היסטוריה של התנהגויות פגיעה-עצמית ושל מצבים נפשיים נוספים (מלבד אוטיזם) אצל כלל הנבדקים ובני משפחתם. לבסוף, החוקרים בדקו גם את תעודות הפטירה של נבדקים שנולדו בשנים אלו ונפטרו, על-מנת לקבוע את נסיבות מותם.

החוקרים מצאו כי לאנשים עם אוטיזם סיכוי גבוה פי שישה, בהשוואה לבני גילם ללא אוטיזם, למות בטרם עת מסיבות טבעיות, כמו סרטן או דלקת ריאות. הסיכון למוות בטרם עת היה גבוה במיוחד עבור נשים עם אוטיזם ועם מוגבלות שכלית. הסיבה לממצא זה עשויה להיות נטועה בכך שאנשים עם אוטיזם נוטים להפרעות וסיבוכים רפואיים נוספים, מלבד אוטיזם, כמו למשל אפילפסיה.

ממצא נוסף במחקר הראה תחילה כי אנשים עם אוטיזם נוטים יותר לפגיעה-עצמית או למוות כתוצאה מאקט אובדני, בסבירות גבוהה יותר מאשר קבוצת הביקורת, אולם לאחר בדיקה מדוקדקת של הנתונים הסתבר כי הקשר בין אובדנות ואוטיזם קיים רק כאשר קיימת הפרעה פסיכיאטרית נוספת ברקע. המצבים הנפשיים שהתגלו כבעייתיים ביותר בהקשר הזה היו סכיזופרניה, חרדה, והפרעות רגשיות כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית.

כלומר, על-פי ממצא זה, לא קיימים מקרים רבים יותר של פגיעה עצמית או אובדנות בקרב אנשים על הרצף האוטיסטי ביחס לשאר האוכלוסייה, זאת כל עוד לא קיימת הפרעה פסיכיאטרית נוספת ברקע.

תוצאות אלו חשובות במיוחד מאחר והן עומדות בסתירה לממצאים ממחקרים אחרים שטענו שאין במצבים נפשיים והפרעות הרקע, בכדי להסביר את הסיכון המוגבר לניסיונות התאבדות בקרב אנשים על הרצף.

למרות שתוצאות אלו עשויות ליצור את הרושם השגוי כי "אם רק נטפל במצבים נפשיים של תחלואה כפולה אצל אוטיסטים, נעצור את תופעת הפגיעה העצמית אצל כולם", הסיפור ככל הנראה הרבה יותר מורכב מכך. שיפור משמועתי ביכולתנו למנוע מקרי אובדנות אצל אנשים עם אוטיזם יצטרך להגיע ממחקרים גדולים ומקיפים שיוסיפו ידע, שיטות חדשות להבנת התופעה ופיתוח של שיטות התערבות שיבטיחו כי אנשים על הספקטרום יקבלו גישה לטיפולים מתאימים שיפחיתו את הסיכון לתמותה בטרם עת.

Image by Paola Chaaya